#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קכג. מנין: 1. ששן ורגל אין משלמים ח""נ ברה""ר 2. שאין שן ורגל<br>משלמים רק ח""נ ברשות הניזק 3. שקרן משלם ח""נ גם ברה""ר 4. שאדם פטור מכופר 5. ששור פטור מד' דברים? "	"1. אמר קרא ""וחצו את כספו"" כספו של קרן ולא כספו של אחר.<br>2. אמר קרא ""ישלם"" לגמרי משמע.<br>3. אמר קרא ""יחצון"" אין ח""נ חלוק לא ברה""ר ולא ברה""י.<br>4. אמר קרא ""יושת עליו"" ולא על האדם.<br>5. אמר קרא ""איש בעמיתו"" ולא שור בעמיתו. [ועי' לקמן תשובה רז]."	"ב""ק כו."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכד. מנין לר' טרפון שתם שנגח אדם ומת ברשות הניזק משלם כופר שלם? 	"סבר כריה""ג שתם משלם חצי כופר ברה""ר ולמד מק""ו מה שן ורגל שפטורים ברה""ר לגמרי ברשות הניזק כופר שלם, קרן שברה""ר חצי כופר אינו דין שברשות הניזק כופר שלם."	"ב""ק כו."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכה. מנין שבשוגג פטור מד' דברים ומנין שחייב בנזק? 	"שוגג פטור מד' דברים פרש""י (ד""ה נזק) דלא מחייבי ארבעה דברים אלא או מזיד או קרוב למזיד דומיא ד""כי יריבון אנשים"" דהתם כתיב רפוי ושבת. שוגג חייב בנזק דכתיב ""פצע תחת פצע"" קרא יתירא להך דרשא, דהא כתיב כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה וגו'."	"ב""ק כו.- כו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכו. מדוע לרבנן בעמד ונפלה אבן מחיקו וסמאה עין עבדו משתחרר ואילו בהושיט ידו במעי שפחה וסימא עובר שפחתו פטור? 	"תירצו התוס' (ד""ה לענין) שלא פטרוהו רבנן אלא היכא שלא נתכוין לעין וגם נתכוין לטובתו של עבד כהושיט ידו, אבל נתכוין לעין אע""פ שנתכוין לטובתו ככחול עיני וסימאה או לא נתכוין לטובתו אע""ג דלא נתכוין לעין כעמד ונפלה אבן מחיקו חייב לשחררו <sup>מט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מט.  והרשב""א  (ד""ה לענין)  תירץ דשאני ולא ידעו, הלכך לא קרינן ביה כלל ושחתה. אבל בכאן שהיה רואהו היה לו ליזהר בו. והראב""ד תירץ דהתם לאו משום דאינו מתכוין לשחתה הוא, אלא משום דבעינן עין רואה וזה בא לשחתה, יצא זה שסימא עין סמויה שהרי העובר במעי שפחתו עיניו סמויות ומושחתות הן, שאינו רואה בהן כלל.</span>"	"ב""ק תוס' כו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכז. נתכוין לזרוק ארבע וזרק שמונה מה דינו לענין שבת וגלות ומדוע?<br>	"לענין שבת אם אמר כל מקום שתרצה תנוח חייב שהרי יש כאן מלאכת מחשבת, אם לא אמר פטור שאין כאן מלאכת מחשבת. לענין גלות ""אשר לא צדה"" פרט לנתכוין לזרוק ארבע וזרק שמונה. ופרש""י (בד""ה לענין גלות) שחייב שאינו בתורת וכי יזיד <sup>נ</sup>. אלא בתורת ושמתי לך מקום. לישנא אחרינא שפטור מגלות דהכי משמע שלא צדה שלא נתכוין לצדד ולזרוק אצלו ינוס פרט לזה שצדה <sup>נא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נ.  כתבו התוס'  (ד""ה פרט)  דטפי הוה ניחא לפרש דלא הוי בכלל מכה איש ומת דהוי לעיל מיניה מלפרש דלא הוי בכלל כי יזיד דהוי בתריה.
<br>נא.  דעת התוס'  (ד""ה שם)  שאינו גולה משום שהוא קרוב לאונס אבל דעת הרשב""א  (ד""ה לענין גלות)  שאינו גולה משום שהוא קרוב למזיד.</span>"	"ב""ק כו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח. זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וקדם וסלקן מה הדין ומדוע?<br>	"רבה אמר שפטור ופרש""י (ד""ה פטור) שהרי מזריקתו אין סופו לישבר עד שינטלו הכרים ובנטל הכרים פטור דגרמא בנזקין הוי. וכן כתבו התוס' (ד""ה קדם) בשם ר""י דהא גרמא בנזקין הוא ופטור לכו""ע, אבל בשם הרי""ף כתבו דרבה לטעמיה דלית ליה דינא דגרמי <sup>נב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נב.  והביא הרשב""א  (ד""ה וקדם)  את סיום דברי הרי""ף וליתא לדרבה, דאנן קי""ל כמאן דאית ליה דינא דגרמי.</span>"	"ב""ק כו: ותוס'"		
